חלק מאיתנו כמהים לעיתים לחזור לילדות, המסמלת לרב תמימות, חולמניות וחיות. בתערוכת "התבוננות/ Observation/眼差し" שבה הוצגו עבודותיה של צ'יהירו איווסאקי, רובנו חזרנו למקום הזה- גם אם לא העברנו את ילדותנו ביפן הרחוקה. איווסאקי נולדה ב-1918, ונחשבת עד היום כציירת הלאומית של יפן, שאת רב שנות הקריירה שלה הקדישה לאיור ספרי ילדים. שמה מעלה נוסטלגיה אצל אנשים מכל הגילאים למקום פשוט, טהור ושופע חיים- הילדות.

איווסאקי מעולם לא עייפה מלצייר ילדים. גם ללא מודל, היא ידעה להתייחס להבדלים העדינים שבין ציור ילד בן עשרה חודשים, לבן שנה. דרך אלפי סקיצות ועבודות, היא הצליחה לפתח מיומנות רבה שבה יכלה להעביר את הטקסטורות הרכות והאלסטיות של פני הילדים- בציור. הילדים בעבודותיה של איווסאקי הם מלאי חיות, רגשות ומחשבות. האמנית העידה: "כשאני מציירת ילדים, זה כמו שאני מציירת את ילדותי שלי".

תערוכת האיורים אשר נערכה בהיבינו– חנות וגלריה לעיצוב יפני, אשר בפעם הראשונה הציגה את איווסאקי בישראל, נערכה בשיתוף פעולה עם מוזיאון צ'יהירו איווסאקי שבנגאנו, יפן.

חלל היבינו עבר מתיחת פנים לקראת התערוכה, בכדי לשלב בצורה הרמונית את היצירות עם הכלים, הבדים וכל מוצרי העיצוב של המקום. אפילו האיקבנה (סידור הפרחים) נעשה במיוחד חגיגי לקראת המאורע.

בערב הפתיחה נוכח שגריר יפן בישראל, מר הידאו סאטו ורעייתו, יחד עם חברי השגרירות ואנשי אמנות, עסקים וחובבי התרבות היפנית. כולם נהנו מהאוירה החדשה שנוצרה בגלריה, ועם קצת שיכר שזיפים יפני- צ'ויה- הדברים נראו עוד יותר טוב.

התערוכה ממשיכה עד ה-28 לפברואר, בהיבינו- רחוב יבנה 30 (פינת אחד העם), תל אביב.