זו הפעם החמישית שמתקיימת בעיר הנמל קובה ביאנלה לאמנות. למשך 66 יום העיר הופכת להיות מרכז תרבות ואמנות עכשווית, עם מיצגים ותערוכות ברחבי הנמל, אזור המוזאונים ופארקים עירוניים. נושא השנה נבחר להיות המילה היפנית [SU: KI], שמשמעותה המיידית "אהבה". אולם, בשפה היפנית, המשמעות משתנה לפי צורת כתיבת הסימניות וכך המילה מקבלת תרגומים נוספים מחיי היום יום היפנים כגון: לסרק שיער/ לעשות נייר/ לחרוש שדה וכ"ו.
השימוש הנפוץ ביותר הוא כאשר מתארים משהו או מישהו שאוהבים, ובכך העיר קובה מנסה להדגיש את ההעדפות האינדיבידואליות של כל אחד, את הגיוון האמנותי והדגשת הערכים היפנים היומיומים.
מבין התערוכות השונות מיצגים אורקוליים בקטגורית "אמנות בקונטיינר": האמנית Numakura Mari שזכתה השנה בפרס הראשי מתארת את התחושה החמקמקה של המושג SU:KI. בתוך חלל הקונטיינר תלויים בדים ועליהם מוקרנים צורות גאומטריות לא סדירות. אנו נהנים לחלוק את תחושת ה SU:KI עם אחרים, אומרת מארי, אך זו תחושה נדירה וחמקמקה מאוד.
שתי האמניות הצעירות מטוקיו NICI מציגות שכבות של מסכים צבעוניים שאותם פותח המבקר אחד אחד. החלל מתמלא אור, צבעוניות ושמחה.
בקטגורית אמנות קרמית האמנית הטיוואנית Le Thanh מקיוטו נפעמת מהיופי המעודן (Kasuka 微か) של הצמחים.
Sakiyama Takayuki מתאר את הפנים התומך בחוץ, והחוץ התומך בפנים.
בקטגורית האנימציה בלטה Kanazawa Makiko המשלבת נוסטלגיה עם מודרניות תוך שמירה על ה"טעם" היפני.
ואיך לא, יש לנו גם נציגות ישראלית בביאנלה בקטגורית הצעצועים: יואב זיו, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת שנקר, המלמד קורס לעיצוב צעצועים בה כבר בלט בזירת האמנות היפנית בשנים קודמות, והפעם הציג עבודה מעץ המשלבת דמיון, יצירתיות וטכניקה.